מהי אסטרומטאפיזיקה

אסטרומטאפיזיקה היא מדע השכל הקוסמי. מדע זה חוקר את החוקים האמפיריים שמכתיבים את אופן פעולתו של היקום המטאפיזי ומאפשרים לתודעה האנושית להיווצר. מטרת המדע היא לתאר את מבנה המנגנון שממיר גלי אור לפרוטונים (חלקיקים) ובכך מאפשר לנו לחוש את מציאות הזמן והמרחב, ולהבין את דרך פעולתו של מנגנון זה. ניתן לומר שהאסטרומטאפיזיקאי חוקר את מבנהו ומנגנונו של השכל העל גשמי מתוך נקודת הנחה שהוא נבדל ממנגנונו של המוח הגשמי. תורת האסטרומטאפיזיקה היא מדע אמפירי הממחיש כיצד מנגנון השכל העל-גשמי ״מיילד״ את מציאוּת העולם הפיזיקלי כתודעה שכלית (המטא-פיזיקלית) של אלו החיים בה בעזרת רכיב אחד בלבד: גלי אור קוונטים, שחלקם מונעים אך ורק על ידי כוח רצונו של הצופה במציאות אותה הוא מייצר לעצמו.

מטרת האסטרומטאפיזיקה
מטרת האסטרומטאפיזיקה היא לסייע לבני האדם להכיר את עצמם ואת זולתם טוב יותר על ידי הבנת המנגנון שיוצר את תודעתם. המדע מתמקד בניסיון לאתר את מנגנונו של השכל האנושי המאפשר לבני האדם להיות מודעים לעצמם, ולהבין את דרך פעולתו. ניתן לומר שאם מדען המוח חוקר את קליפת הראייה על מנת להבין כיצד העין רואה, האסטרומטאפיזיקאי חוקר את המנגנון שיוצר את תמונת הדמיון עצמה. אם מדען המוח חוקר את תנועת הנוירונים במסלולים העצביים כתגובה למחשבה, האסטרומטאפיזיקאי חוקר את מקורה ואופן היווצרותה של המחשבה עצמה. אם מדען המוח חוקר מדוע ההיפוקמפוס ״נדלק״ כאשר אנחנו משתמשים בזיכרון, האסטרומטאפיזיקאי חוקר את המנגנון המאפשר לנו לזכור באופן רצוני ואת המנגנון ״המזכיר״ לנו דברים באופן בלתי רצוני. במילים אחרות, האסטרומטאפיזיקאי חוקר את התופעה המטאפיזית שהתופעה הפיזית אינה אלא בבואתה. 

על ההבדל בין אסטרומטאפיזיקה למטאפיזיקה, המדעים הקוגניטיביים ומדעי המוח

יהא זה הוגן לטעון שהאקדמיה המסורתית אינה מכירה באופן מדעי בקיומה של מציאות מטאפיזית המקבילה למציאות הפיזית אותה אנו חווים דרך החושים. ״מטא״ פרושה ״מעבר״, דהיינו המילה מטאפיזיקה מתייחסת למציאות שאינה חומרית; אך באקדמיה הקשרה מצומצם לענף הפילוסופיה, ובכך נבדלת היא מתורות המדע בעל כורחה. לא אחת פגשתי מדענים שאזכור המילה ״מטאפיזיקה״ העלה בהם חוסר עניין ואף זלזול שכן היא העלתה בהם קונוטציה ״רוחנית״. אך אם נשים ליבנו נגלה שעולמנו מכיל תופעות מטאפיזיות רבות – מחשבה, למשל, היא מטאפיזית. הנוירונים עצמם אינם המחשבה, ממש כפי שהכימיקלים בהיפוקמפוס אינם הזיכרונות שלנו. הרגשות הם מטאפיזיים, וכן הדמיון, ההיגיון, תחושת הזמן, ההומור, כוח הרצון, התשוקה והמשיכה המינית – כולם תופעות מטאפיזיות, שכן אין להם דמות הגוף ואין להם גוף, ולא ניתן למדוד אותם בצורה כמותית. ניתן לקבץ את מכלול התופעות האלה כ״קוואליה שכלית״ (mental qualia), שהיא החוויה הסובייקטיבית התודעתית שלנו, הכוללת גם את חווית הקלט החושי (חווית הגוף), שכן גם היא אינה ניתנת למדידה כמותית (לא ניתן למדוד כמה ״כואב״ לאדם מסוים). למעשה, כל תופעה גשמית – תהיה אובייקטיבית אשר תהיה – נחווית כתופעה שכלית סובייקטיבית ומטאפיזית על מנת שנהיה מודעים לה בתודעתנו. כדור אדום, לדוגמא, יראה אדום לאחד, אדום-כתמתם לאחר, ואפור לאחרת במידה והיא עיוורת צבעים.

בנוסף, יהיה זה הוגן לומר שבמקרים רבים המדע המודרני אינו מפריד בצורה אובייקטיבית בין המוח לשכל, שהן מילים נרדפות עבור מדענים רבים. במקרים בהם משתמשים במילה ״שכל״ (mind) לתאר את החוויה השכלית, הנחת היסוד היא שחוויה זו נוצרת במוח. למעשה, שתי תיאוריות התודעה המובילות כיום – IIT ו GWT – עושות את קפיצת האמונה הזו. עבור האסטרומטאפיזיקאי, חיפוש התודעה במוח היא משימה שנועדה לכישלון, שכן הנחת יסוד חשובה במדע האסטרומטאפיזיקה היא שהתודעה יוצרת את אשליית החומר, ולא להיפך (המוח, אם כן, הוא בכלל אשליית החומר). מעבר לכך, אנו יודעים שהמוח הוא אלסטי ומשנה עצמו כתגובה לשינוי מחשבתי, ומכאן שהחומר הגשמי הוא בבואה של החוויה העל גשמית, ולא להיפך. כדימוי ניתן לומר שעבור האסטרומטאפיזיקאי, לחפש את התודעה במוח זה כמו לחפש את בבואתנו במולקולות הראי.

האסטרומטאפיזיקאי מאמין שכיוון שכל תופעה ביקום הידוע לנו הוא תוצר של מנגנון כלשהוא, יש להניח שגם לתודעה השכלית יש מנגנון. הוא או היא בוחנים את תבניות החוויה השכלית שלהם בעזרת טכניקות מטאקוגנטיביות שונות (metacognition), וכן את תבניות החוויה השכלית של מרואייניהם, על מנת לגלות תבניות-על החושפות את המנגנון התודעתי שיוצר את הקוואליה השכלית (לסקירה כללית של הטכניקות האלו ראו מאמר CRIORG.artilce.002 – השיטה המדעית האסטרומטאפיזיקאית).

מדוע השם ״אסטרומטאפיזיקה״

השם ״אסטרומטאפיזיקה״ מביע בצורה מדויקת את מכלול האלמנטים הנחוצים לתודעה האנושית להיווצר. המילה ״אסטרו״ מקורה במילה היוונית אסטרוֹן, שפירושה כוכב, שמקורה במילה האינדו-אירופאית ״הְסְטֶר״, ששורשה ״הֶס״, שפירושו לבעור, או לזרוח (ניתן להעריך שמקורו של השורש הוא במילה ״אש״ העברית). כיוון שהמילה מטא פרושה ״מעבר״, המילה אסטרומטאפיזיקה פרושה מה שבוער/זורח מעבר לגוף. קשה למצוא תיאור טוב יותר למהותה של התודעה האנושית והחיים עצמם – תודעתנו היא למעשה שמש מטאפיזית. כמו כל כוכב אחר, מקורה בנקודה אחת ויחידה בזמן ובמרחב, וכמו כל כוכב, כל תודעה שונה בעוצמה בה היא בוערת ומפיקה אור, וכן בחיים שהיא מקיימת סביבה.

השם שנבחר גם מצביע על הקשר הישיר בין אסטרומטאפיזיקה למטאפיזיקה (תיאוריות התודעה הקיימות), פיזיקה (מכניקה קוונטית, שהיא המתמטיקה של האסטרומטאפיזיקה), פסיכולוגיה (טיבה הרגשי של החוויה המטאפיזית), אסטרופיזיקה (מדע יחסי הגומלין בין הכוכבים השונים), ואפילו אסטרולוגיה (הקשר המרתק בין כוח משיכתם של הכוכבים לתודעה המטאפיזית. ראו מאמר CRIORG.article.005, תיאורית קוטביות הזמן).  

שימושים מעשיים

הבנתה של תיאורית קוטביות התודעה מוכיחה את עצמה בתור גלולה האדומה של מורפיוס לאדם המעוניין להבין כיצד עובד שכלו וכיצד התודעה האנושית נוצרת. התיאוריה שופכת אור על תופעות בלתי מובנות רבות כגון הזמן עצמו, מקורה של המחשבה ואופיו של הזיכרון, וכן על תופעות קצה נפשיות ושכליות רבות כגון אוטיזם, חרדה, דיסלקציה, שטיון, סכיזופרניה, פסיכוזה, ורבות אחרות.

לתיאוריה יש השלכות מעשיות על תחומים רבים ומגוונים כגון בריאות הנפש, תחום הקנאביס הרפואי, תקשורת בין-אישית/ארגונית/פוליטית, התפתחות אישית, פסיכולוגיה, מיניות, וכמובן בינה מלאכותית.

👈🏼 קרא/י עוד: תיאורית קוטביות השכל