על מנת להבין את תיאורית קוטביות הקנאביס, עלינו להבין את קוטביותה של התודעה. כזכור, תיאורית קוטביות השכל ממחישה כיצד אנו חווים את המציאות עם שני שכלים, לא אחד – שוכל פעיל ושוכלת סבילה (activumentis and passivumentis). היא גם מצביעה על קיומם של שני מינים תודעתיים – מוּפְשָטוֹלוֹגִים ומוּחָשוֹלוֹגִים (abstractoliteralis and concretoliteralis) השונים האחד מהשני באופן בו הם מעבדים מלל (הגיון), באופן בו הם זוכרים ובאופן בו הם חווים את המציאות החושית. במילים אחרות, תיאורית קוטביות השכל מצביעה על דו-קוטביותו של השכל האנושי, ועל כך שכולנו נולדים או עם השוכל שולט כברירת מחדל (מוּפְשָטוֹלוֹגִים) או עם השוכלת שולטת כברירית מחדל (מוּחָשוֹלוֹגִים). בנוסף, נזכיר שתיאורית קוטביות הזמן קושרת את מהירות המחשבה למנעד הדו-קוטבי של תחושת הזמן. היא מסבירה שתחושת הזמן של המוּפְשָטוֹלוֹגִים מהירה יותר משל המוּחָשוֹלוֹגִים מפאת יכולתם הטבעית להיות נוכחים בזמן, ושתחושת הזמן של החוכמתולוגים איטית יותר משל הבינתולוגים מפאת יכולתם הטבעית להיות נוכחים במחשבה. לבסוף, אזכיר גם שתיאורית קוטביות הלשון ממחישה כיצד השוני בתחושת הזמן גורם להגיונם של הבינתולוגים להיות מוחשי (מעשי, כמותי), ולהגיונם של החוכמתולוגים להיות מופשט (מחשבתי, איכותי).

גם צמח הקנאביס הוא דו קוטבי. ניתן לתאר את קוטביותו כפונקציה של הצורה בו הוא מניע את המיקוד התודעתי לראש (מחשבה, הגיון) או לגוף (חוויה, דמיון). על מנת לעשות זאת ניתן להתייחס לשתי משפחות זני ה THC המקוריות – סטיבה ואינדיקה. זני הסטיבה העניקו head high, דהיינו העלו את מיקוד התודעה מעלה, וזני האינדיקה העניקו body high, דהיינו הורידו את מיקוד התודעה מטה (תחושה שבין היתר גורמת לתחושת כבדות, ומכאן מקור הכינוי stoned). היום רוב הזנים הם אמנם היברידים, אך ניתן לקטלגם על מנעד דו קוטבי של מיקוד התודעה הראש או הגוף. מולקולת ה THC אמנם זהה בשתי משפחות הזנים, אך שילוב הטרפינים הייחודי של כל זן יוצר גם אפקט תודעתי ייחודי (the entourage effect). האפקט הזה מורגש – הרוב המכריע של משתמשי הקנאביס יעדיפו משפחת זנים מסוימת, סטיבה או אינדיקה, אף על פי שכמעט כל הזנים היום הם היברידים.

תיאורית קוטביות הקנאביס מסבירה כיצד ניתן להניע את תודעתנו באופן זמני ומכוון על המנעד התודעתי הדו-קוטבי של השכל. במילים אחרות, כיצד ניתן להעביר את השליטה מהשוכל (activumentis) לשוכלת (passivumentis). רוב זני הסטיבה יניעו את השליטה לשוֹכל (היוצר את המחשבה, דהיינו את תחושת הזמן). רוב זני האינדיקה יניעו את השליטה לשוֹכלת (היוצרת את החוויה החושית ובכללה הדמיון, דהיינו את תחושת המרחב). זה קורה מכיוון שהקנאביס מגביר (סטיבה) או מפחית (אינדיקה) את הקליטה המשנית של הנוירונים בנתיביהם (increase or decrease the reuptake of neurons in the neuropathways).

במילים פשוטות:

• רוב זני הסטיבה מאיצים את המחשבה המילולית – דהיינו את ההיגיון, מלשון הגייה, שהופך מופשט עקב איבוד התלות בדמיון. במקביל הם ממעיטים את הדמיון. במחקרי המחשתי שוב ושוב כיצד זני סטיבה מסוימים מפסיקים כמעט לחלוטין את הדמיון החזותי וגורמים לעיוורון זמני של הדמיון (temporary aphantasia), מצב שכמובן מעצים כוחות שכליים אחרים שאינם תלויים בדמיון (כאן חשוב לזכור ״שהפחתַת״ הדמיון אינה אלא קיצור הזמן בו אנו חווים אותו. ככל שזמן החוויה ארוך יותר, אנו ״נספיק״ לראות תמונה בדמיון לזמן רב יותר ובחדות גבוהה יותר). 
• רוב זני האינדיקה מאיטים את המחשבה המילולית (ההיגיון הופך מוחשי כיוון שעתה הוא תלוי בדמיון), אך מגבירים את הדמיון. זכרו שתיאורית קוטביות השכל המחישה שלדמיון אין מהירות – שכן הוא הוא תמיד מתרחש בהווה. עם זאת הוא גובר או פוחת בעוצמתו (ראו מאמר 004).

סיכום עיקרי התיאוריה:

תיאורית קוטביות הקנאביס ממחישה כיצד השימוש בזני היבריד של סטיבה מול זני היבריד של אינדיקה יאט או יאץ את תחושת הזמן, בהתאמה. כתוצאה מכך ניתן לחזות את השינוי התודעתי היחסי בשכל:

• בהגיון, שהופך הופך מופשט או מוחשי, בהתאמה. ואיתו כמובן –
• אובדן זיכרון מוחשי או מופשט, בהתאמה
• בדמיון, שמתמעט או מתגבר, בהתאמה.
• בקלט החושי, שהופך בלתי רצוני / רצוני בהתאמה (ראו פירוט בתיאורית קוטביות השכל, מאמר 005)

ובמנעדים תודעתיים רבים נוספים כגון יכולת הניווט במרחב, המוטיבציה, הרצון, התשוקה, הגישה לרוחניות וכו׳. במילים אחרות, התיאוריה טוענת שהשינוי בתחושת הזמן הוא הגורם לכל שאר תופעות הקצה השכליות שאנו חווים במהלך השימוש בקנאביס. עיקרי התנועה התודעתית על השוכל ועל השוכלת מתוארים בתרשימים שלהלן: