"

שמעו סיפור…לפני חמישה שבועות חבר שולח לי סרטון על איזה בחור בשם ארז שמציע לעשות סדנא להשגת ריבונות על צריכת קנאביס.

סדנא שבא אתה עובר תהליך שבסופו "אתה מנהל את צריכת הקנאביס שלך ולא היא אותך".

מכירים את זה שאתם מתנהלים בין ג'ויינט לג'ויינט? שלא משנה מה קורה תמיד יש ג'ויינט באזור שמלווה את מה שעושים או שזה לפני, או שזה אחרי או שזה תוך כדי.

אז כששמעתי על הסדנא חשבתי שזה יכול להיות ממש משהו שיכול להועיל לי. מה אכפת לי, סדנא  שאתה שיוצא ממנה ריבון על הבחירה שלך. מנהל את הצריכה שלך. סדנא שנותנת מקום לאהבה שלך לקנאביס, לא מוחקת או מעלימה אותה, אלא נותנת לה את המקום הראוי, את המקום המידתי בחיים שלך.

נשמע נהדר לא? אז זהו שאליה וקוץ בה.

כדי לעבור את הסדנא צריך להתחייב בעיקר כלפי עצמך שאתה מפסיק צריכה למינימום שלושה שבועות. אני, לא לעשן שלושה שבועות??? רצוף??? עדיף כבר למות.

החלטתי לוותר, עישנתי ג'ויינט במרפסת והלכתי לישון. כשקמתי בבוקר הרגשתי אחרת. חשבתי מה כל כך מפחיד? מה כל כך מרתיע אותי? האם אני כל כך תלוי בקנאביס שרק המחשבה על להפסיק לשלושה שבועות מעוררת אצלי חרדה כל כך גדולה.

ישר הבנתי שאני בבעיה. ואולי לא סתם נתקלתי בסרטון אתמול, היקום מנסה להגיד לי משהו. בלי לחשוב, מהר לפני שאתחרט נרשמתי לסדנא.

בסדנא פגשתי חברים להרפתקאה, קבוצה קטנה איכותית ואינטימית שבה אפשר לדבר פתוח, בלי לחשוש שישפטו אותך, בלי שיעבירו עליך ביקורת. כל אחד בא עם הסיפור שלו. עם המורכבות של היחסים שלו עם הקנאביס. בהנחיה רגישה וחכמה הצלחתי להפסיק לעשן לשלושה שבועות ודי בקלות. יש כאלה שזה היה להם יותר קל, יש כאלה שהיה להם יותר קשה. אבל מי שנשאר בקבוצה הצליח להשיג את מה שהגיע בשבילו.

בשבילי זה היה לחתוך צריכה בחצי. העובדה שאני מטופל בקנאביס רפואי ברישיון גרמה לכך שהצריכה שלי הפכה ללא מבוקרת, לפרועה, ללא מידתית. הרישיון יכול להיות חרב פיפיות- מעשנים כמה שיש. גם אם לא צריך.

בסדנא הבנתי שיש לי יכולת להחליט כמה אני רוצה לצרוך ומתי. קיבלתי שליטה על הגוף שלי בחזרה.

היום אני מחליט מתי לצרוך, יש לי ריבונות מלאה על צריכת הקנאביס שלי.

מציע לכם להתנסות, לבוא לראות. מקסימום תצליחו .