משמעות תופעת קוטביות הלשון

התיאוריה טוענת שקוטביות הלשון גורמת לקצרים תקשורתיים אינסופיים, חוסר הבנה ופילוג תודעתי במישור הבין אישי, החברתי והפוליטי. לדוגמא, המשפט ״קיבל שוחד בצורת טובות הנאה של סיקור חיובי לאורך זמן״ יובן בצורה אחת על ידי מוּפְשָטוֹלוֹגִים אך בצורה אחרת על ידי מוּחָשוֹלוֹגִים (משפט זה נלקח מכתב האישום נגד בנימין נתניהו). כיוון שהכוונה של המשפט היא מילולית, הוא ישמע הגיוני למוּפְשָטוֹלוֹגִים מכיוון שהוא מופשט, אך מוּחָשוֹלוֹגִים יתקשו להפנימו ולקבלו כאקסיומה הגיונית מכיוון שלא ניתן לדמיין אותו בתמונה (שוחד, עבור מרביתם, יהא חייב להיות משהו מוחשי, כגון כסף שעבר מיד ליד). זוהי הסיבה שמר נתניהו אמר באחד מנאומיו ״אפילו פעם אחת לא קיבלתי כסף״ – שכן מר נתניהו הוא מוּחָשוֹלוֹגִ מובהק. 

הסיבה להבדל נעוצה בשוני באופן השונה בו חוכמתולוגים ומוּחָשוֹלוֹגִים משתמשים בזיכרון. מכיוון ״שהדבק״ של זיכרונם של חוכמתולוגים הוא ההקשר המילולי, הם אינם זקוקים לתמונה חזותית בדמיונם על מנת להגיין (במילים אחרות, הגיונם מופשט). וכיוון ״שהדבק״ של זיכרונם של המוּחָשוֹלוֹגִים הוא ציר הזמן, הם חייבים לדמיין משהו מוחשי (שניתן לדמיין בתמונה) על מנת לזכור את הלוגיקה. 

הדוגמא שלעיל ממחישה כיצד השוני בקוטביות השפה יכול לגרום לפילוג פוליטי וחברתי; למעשה, התיאוריה טוענת שרוב המוּחָשוֹלוֹגִים ייטו להצביע ימין, ורוב המוּפְשָטוֹלוֹגִים ייטו להצביע שמאל. קוטביות השפה גורמת לקשיי תקשורת מרובים גם בתחום הבינאישי, לקשיי לימוד מרובים בקרב ילדים ועוד. בנוסף, יש לה השלכות עצומות על מערכת החוק והמשפט – מוּחָשוֹלוֹגִ שנשפט על ידי שופט מוּפְשָטוֹלוֹגִים (ולהיפך) נמצא בעמדת נחיתות שאינה הוגנת, שכן כמעט מובטח שהוא לא יוכל להציג את עמדתו בצורה שהשופט ירד לסוף דעתו. 

מסמך התיאוריה באנגלית ממחיש את קוטביות השפה על ידי ניתוח של נאומים של ישויות מפורסמות: הנשיא לשעבר ברק אובמה (מוּפְשָטוֹלוֹג, תודעת האב, שמדבר לרוב בהגיון מופשט), מרטין לות׳ר קינג (מוּחָשוֹלוֹגִ, תודעת האמא, מדבר לרוב בדימויים מופשטים), הנשיא לשעבר דונלד טראמפ (מוּחָשוֹלוֹגִ, תודעת הילד, מדבר לרוב בהגיון מוחשי), ואלון מאסק (מוּפְשָטוֹלוֹגִ, תודעת הילדה, מדבר לרוב בדימויים מוחשיים).

יישום התובנות מתיאורית קוטביות הלשון ברבדים שונים יש בכוחו לאפשר לבני האדם לצעוד לעבר רנסנאס תקשורתי, חינוכי וחברתי.

קרא/י עוד: תיאורית קוטביות האוטיזם