שלום ותודה על העניין במחקרי, שמסקנותיו פורסמו בסדרה של עשרה מאמרים מדעיים (preprints) תחת הכותרת הכוללת ״תיאורית קוטביות התודעה״.

שאלת התודעה האנושית הינה התעלומה הגדולה ביותר של המדע כיום. מיהו האני החושב והיודע? מהי התודעה והאם יש לה מבנה ומנגנון? מהם הרגשות ואיך הם נוצרים? מהו התת מודע? מהו מנגנון הזיכרון ומה יוצר את תחושת הזמן?

בשנת 1996 הכריז מטפיזיקאי בשם דיויד צ׳אלמרס שהתודעה אינה נתונה לחסדי חוקי הטבע, אלא עובדת עם מערכת חוקים משלה. חוקים אלו, הצהיר, אינם ידועים לנו, אף לבסוף ימצאו על ידי המדענים. תאוריות רבות הועלו מאז להסביר מהי התודעה, אך למעשה קפא עולם האקדמיה בדיוק באותו מקום, ועדיין לא נמצאה התשובה לשאלה קיומית זו. 

השאלה ״מהי התודעה״ נקראת בחוגים האינטלקטואליים ״השאלה הקשה״. היא נקראת כך כיוון שזה ששואל הוא זה שמודע, והוא אינו יכול לצאת מתודעתו מבלי לאבד את היכולת לענות עליה (ממש כשם שאין דג את היכולת להבין שהוא רטוב, כיוון שאם ייצא מן המים הוא ימות). חשוב להבין שכאן המילה ״תודעה״ מתמקדת ביכולת האנושית להיות מודעים לסביבה ולעצמם, ולא בהכרח בתודעה הרוחנית (רבדי מציאות קוסמיים שאנשים רבים חשים שהם יכולים לגשת אליהם). ניתן לומר שמבחינה מדעית, במילה תודעה אנו מתייחסים ליכולת האנושית לחוות את הקוואליה השכלית, שהיא החוויה הסובייקטיבית השכלית שלנו כבני אדם (חווית הבחירה החופשית, התחושה, ההיגיון, הדמיון, הזיכרון, תחושת הזמן וכו׳).

בעיה נוספת שמתגלעת בניסיון לחקור את התודעה היא שעל מנת לחקור משהו באופן מדעי אנו חייבים קודם ליצור סרגל מדידה שיאפשר לנו להשוות אותו למשהו אחר – אם לא כמותית, אז איכותית. אם אנו רוצים להבין את טיבו של יסוד מסוים, לדוגמא, אנו נבדוק כיצד הוא מתנהג בטמפרטורות, לחצים וסביבות שונות ביחס ליסודות אחרים. אך כשמדובר בתודעה אין לנו את היכולת לעשות זאת, שהרי אין לנו גישה אלא לתודעה אחת בלבד – תודעתנו שלנו! איך נוכל להשוות, לדוגמא, את חווית הצבע הכחול שלנו לשל אדם אחר? לדוגמא, אנו יודעים שאנשים מסוימים הם עוורים בדמיונם מלידה (congenital aphantasia), ואינם מסוגלים לראות דבר וחצי דבר בדמיונם (הם פשוט מדמיינים בחשכה גמורה). אך גם תופעה זו התגלתה במקרה, לאחר שאדם מסוים איבד את היכולת לראות בדמיונו לאחר שגידול הוסר ממוחו. רק כך למדנו לשאול את שאלת המחקר ״האם אתה רואה בדמיונך״. מה עוד אין אנו יודעים לשאול מתוקף העובדה שאין לנו גישה לתודעתו של האחר?

תאוריית קוטביות התודעה נכתבה בסיומו של מחקר שארך עשר שנים ובוצע במדינת וושינגטון בארה״ב. המחקר ניסה להתגבר על הקשיים המוזכרים מעלה בעזרת כלי מחקר יוצא דופן – צמח הקנאביס. הרעיון היה פשוט למדי: כיוון ששימוש מעשי מוכיח שצריכת ה THC משפיעה על אופי המחשבה, הזיכרון, הקלט החושי, ועוד תכונות שכליות רבות אחרות, הקנאביס התגלה ככלי יעיל ביותר למיפוי החוויה השכלית הסובייקטיבית. במסגרת המחקר ראויינו מאות אנשים לפני ובזמן שעישנו קנאביס, כדי להבין מה השתנה בתודעתם ומדוע. המטרה היתה למצוא תבניות-על שיצביעו על טיבו של המנגנון שיוצר את הקוואליה השכלית. במחקר נבחנו השינויים שהקנאביס גרם בחושים הרצוניים והבלתי רצוניים, בטיבו של הדמיון, בתפקוד הזיכרון, ביכולת הדיבור, בשליטה הגוף ובתפיסת הזמן. התובנות שעלו מתוצאות המחקר איפשרו ליצור אינדוקציות שונות על מנת לפתח תאוריה בסיסית על מבנה התודעה ומנגנונה.

ניתן לדמות את התהליך לאדם עיוור המנסה ליצור מפה של אזור שאינו מוגדר עדיין, ונאלץ לעשות זאת בעזרת חוש המישוש. הקנאביס אפשר לנו ״למשש״ את קווי המתאר של מרחב התודעה, ובכך להבין את טיב המנגנון שמאפשר לה להיווצר. במילים אחרות, השינוי הזמני התודעתי שהקנאביס גרם בקרב המרואיינים שעישנו אותו ״לימד״ אותי איזה שאלות עלי לשאול מרואיינים שלא עישנו קנאביס, על מנת שאוכל להשוות בין תודעתם הצלולה לתודעתם של אחרים, ובכך ליצור סרגל מדידה שיאפשר לי לזהות את ״המנוע״ שיוצר את השוני בקוואליה השכלית בין אדם לאדם.

המחקר הצליח מעבר לכל ציפיותיי. לא זאת בלבד שתבניות על תודעתיות נתגלו כמעט מיד (כגון מנעד הדמיון השמיעתי, מנעד יכולות הזיכרון/היגיון ועוד רבים אחרים), אלא שהמחקר הצביע על תחושת הזמן (אותה הקנאביס משנה באופן מיידי) כגורם העיקרי למגוון השוני התודעתי בין המרואיינים השונים. בעשרת מאמרי האסטרומטאפיזיקה של תיאורית קוטביות התודעה אני מצביע על קווי המתאר ואופן פעולתו הבסיסית של המנגנון העל גשמי המאפשר לתודעה האנושית להיווצר. המאמרים מתארים כיצד נוצרת תחושת הזמן וכיצד היא משפיעה על תחושת המרחב, וכן את מאזן הכוחות בין רכיבי השכל השונים העובדים יחד כדי ליצור את חווית המציאות, ובכללה את מנעד ההיגיון, הדמיון והזיכרון האנושי.

תיאורית קוטביות התודעה היא סדרה של עשרה מאמרים המכילה בתוכה את תיאורית קוטביות השכל, תיאורית קוטביות הזמן, ותיאורית קוטביות הלשון. כמו כן היא מכילה שתי תיאוריות הממחישות שימושים מעשיים של התיאוריה – תיאורית קוטביות האוטיזם, ותיאורית קוטביות הקנאביס. שאר המאמרים מכילים את הטענה לנחיצותו של גוף מחקר חדש בשם אסטרומטאפיזיקה, פירוט של השיטה המדעית בה השתמשנו כדי לחקור את הקוואליה השכלית במכון קריאורג, ועוד מאמרים תומכים כגון מילון מושגים.

המאמרים המקוריים באנגלית ניתנים להורדה באתר המכון לחקר התודעה.