מחקר > תיאוריית קוטביות הזמן

תיאוריית קוטביות הזמן

תיאורית קוטביות הזמן היא התיאוריה השנייה מתוך שלוש המרכיבות את תיאורית קוטביות התודעה. בבסיסה, התיאוריה טוענת לקשר ישיר בין תחושת הזמן למהירות המחשבה. כזכור, תיאורית קוטביות השכל תיארה את המחשבה כמילולית – הגיון, מלשון הגייה. מלל תמיד נע בזמן – לא ניתן להוציא ולו מילה אחת מהפה ללא שיעבור זמן. מכאן שלמחשבה המילולית יש מהירות ותאוצה. 

תיאורית קוטביות הזמן למעשה טוענת ומביאה סימוכין לכך שהתנועה המילולית בזמן היא זאת שמותחת את הרגע הנוכחי ומאפשרת לנו לחוות את הזמן כלינארי – דהיינו נע מהעבר אל העתיד. ללא תנועה שכלית מילולית יש רק את חווית ההווה. 

התיאוריה קושרת את הזמן למהירות המחשבה בצורה הבאה:

  • ככל שהמחשבה המילולית מהירה יותר, הזמן מאט
  • ככל שהמחשבה המילולית איטית יותר, הזמן מואץ
  • כאשר אנו מפסיקים לחשוב, הזמן נעלם

זוהי הסיבה שבזמן מדיטציה עמוקה, בזמן שינה, או כשמאבדים הכרה הזמן נעלם לחלוטין – השוכל השתתק ואינו עובד יותר, דהיינו אין מחשבה מילולית. זוהי גם הסיבה שבזמן שאנחנו מרותקים בצורה כזו או אחרת לקלט חושי (כגון לסרט מעניין), הזמן טס – אנחנו חושבים פחות, דהיינו נוכחים בהווה יותר, ותחושת הזמן נעלמת. זוהי גם הסיבה שבשעת תאונה או סכנה הזמן נמתח – מהירות המחשבה המילולית עולה בצורה אקספוננציאלית, והיא שגורמת למתיחתו של הזמן.

התיאוריה מצביעה על האפשרות שהזמן עצמו הוא אשליה – ובפועל הכל מתרחש בעת ובעונה אחת. השכל שלנו הוא ״שמותח״ את הזמן וגורם לנו לחוש שהוא נע באופן לינארי, אך זוהי אשלייה תודעתית (בדומה לכך שנדמה לנו שהשמש סובבת את כדור הארץ – עולה במזרח ושוקעת במערב – אך למעשה זו אשלייה הנובעת מכך שכדור הארץ מסתובב סביבה וסביב צירו). מעניין לציין שהסברה שהכל מתרחש בעת ובעונה אחת נתמכת על ידי תורות רוחניות רבות.

כמו כן, התיאוריה טוענת לטביעת זמן מולדת וייחודית המכתיבה את מקצב הזמן האישי שלנו מול מקצב הזמן של מערכת השמש המקומית

התיאוריה גם מבדילה בין תחושת הזמן של מוּפְשָטוֹלוֹגִים ומוּחָשוֹלוֹגִים:

  • טביעת הזמן המוּלדת של המוּפְשָטוֹלוֹגִים איטית יותר ממקצב הזמן הממוצע
    ואילו
  • טביעת הזמן המוּלדת של המוּחָשוֹלוֹגִים מהירה יותר ממקצב הזמן הממוצע

שוני זה גורם להבדלים נוספים רבים בין מוּפְשָטוֹלוֹגִים ומוּחָשוֹלוֹגִים, המתבטאים במהירות תנועתם במרחב, תגובתם לקלט החושי ועוד.

קרא/י עוד: תיאורית קוטביות הלשון